רחוב הרצל 91, בית עציון באר שבע.

המכון רפואי לבטיחות בדרכים

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) הוא "הרופא המוסמך" לערוך בדיקות רפואיות עבור רשות הרישוי. סמכות זו היא על-פי צו שר הבריאות (1980) ומכוח תקנות התעבורה (193-195 ג').

רשות הרישוי עורכת לנהגים ומבקשי רישיונות נהיגה בדיקות בריאותיות הבוחנות את מסוגלותם להחזיק רישיון נהיגה ולנהוג ברכבים. בדיקות אלו, הנערכות על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יכולות להביא לפסילת רישיון הנהיגה של נהג גם ללא צו בית משפט (בעקבות עבירות תעבורה).

לדוגמא, סעיף 51 לפקודת התעבורה קובע כי במידה ורשות הרישוי סבורה שנהג פלוני אינו כשיר לנהיגה באופן זמני או לצמיתות, רשאית היא לשלול את רישיון הנהיגה שלו. פסילת רישיון נהיגה על ידי רשות הרישוי יכולה להיות באופן קבוע או בהתאם לתנאים אשר מפורטים בהחלטתה. כמו כן, סעיף 52 לפקודת התעבורה קובע כי רשות הרישוי הינה בעלת סמכות לפסול את רישיון הנהיגה של נהג אשר קיים חשש לגביו שהוא מסכן את עצמו את המשתמשים בדרך.

הרשות יכולה לקבוע כי יש להעמיד את הנהג לבדיקות ואו בחינות רלבנטיות לצורך בדיקת מסוגלותו להחזיק רישיון נהיגה. הגוף אשר מוסמך לבצע בדיקות רפואיות לנהגים עבור רשות הרישוי הינו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במסגרת סגל המכון חברים רופאים ופסיכולוגיים, והנהגים הבאים בשעריו עוברים בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות שונות.

תפקיד נוסף אשר הינו בסמכותו של המכון הבריאותי לבטיחות בדרכים הינו מתן המלצה לגבי נהג מסוים לרשות הרישוי בהתאם לבדיקות שנערכו במכון. כמו כן, המכון מתאים גם רכבים מיוחדים עבור נכים ובעלי מוגבלויות, זאת בכדי להרחיב את עצמאותם של האחרונים.

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים רשאי להפנות נהג לבדיקות מקיפות במוסדות נוספים או רופאים מטעמו. כמו כן, במסגרת הבדיקות השונות עוברים הנהגים מבחני אישיות המעידים על התאמתם האישית של הנבדקים לנהיגה. המלצתו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ניתנת בשני אפיקים – המישור הפסיכולוגי והמישור הפיסי.

מהן הבדיקות הנערכות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
במסגרת הבדיקות הפיזיולוגיות אשר נערכות לנבדקים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, עובר הנבדק בדיקות פיזיות ופסיכולוגיות. הבדיקות הנפשיות כוללות מבחני אישיות, הערכות המתבססות על עבר תעבורתי או פלילי, בחינת התאמת הנהג לסוג הרישיון המבוקש (לדוגמא – רכב ציבורי או משא) וכדומה.

המכון הרפואי רשאי לדרוש מהנבדק להמציא בעבורו מסמכים רפואיים רלבנטיים או לבצע בדיקות נוספות ומשלימות. נבדקים אשר מעוניינים בכך, רשאים להביא ראיות רפואיות והמלצות של מומחים רפואיים מטעמם. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים נוטה להתייחס ברצינות למסמכים אלו, אך כאמור, ההחלטה הסופית נתונה לו באופן בלעדי שכן הוא מצבע לנבדק בדיקות עצמאיות מטעמו.
תוקף החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים
לאחר ביצוע הבדיקות השונות לנבדק, מעביר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את פרטי החלטתו לרשות הרישוי. שימו לב, אמנם מדובר בהמלצה בלבד, אך רשות הרישוי נוטה להעניק לממצאים אלו משקל רב. עם זאת, יש לציין כי ההחלטה הסופית תהיה לעד נתונה בידי רשות הרישוי. המלצה רפואית מטעם המרב"ד יכולה לכלול גם התייחסות לפן הנפשי של הנהג ואו לעברו הפלילי-תעבורתי.

סעיף 55 לפקודת התעבורה קובע כי ניתן להגיש ערעור על החלטה של רשות הרישוי לפסול רישיון בתוך 30 יום מקבלת ההודעה לגבי הפסילה. שימו לב, החלטתו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינה נשלחת לנהג שרישיונו נפסל עם הודעת הפסילה. אי לכך, יש צורך לפעול במהירות במקרים אלו. מסמכים רפואיים המפרטים את החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינם עניינים חסויים וניתן לבקשם מהמרב"ד.

כמו כן, התנגדות לפסילת הרישיון צריכה להיות מוגשת בתוך הזמן הקצוב בחוק (30 ימים לכל היותר). ערעור זה מוגש לוועדת ערר של משרד הבריאות הפועלת בבית החולים שיב"א תל השומר בתל אביב. שימו לב, ערר זה אינו עניין רפואי גרידא, ודיונים מול הוועדה יכולים להיות הרי גורל. אי לכך, מומחים בתחום ממליצים על פנייה לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום דיני התעבורה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

כמו כן, מומלץ לתמוך את כתב הערעור בחוות דעת רפואית מטעם הנבדק המשיגה על החלטות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. ועדת הערר הינה בעלת סמכות לבטל את החלטת הרופא המוסמך, להורות על הפניית הנבדק לבדיקה נוספת או לאשר את החלטת הרופא.

במקרה בו ועדה הערר, במעמד שלושה רופאים, קיבלה את טענות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ורשות הרישוי, והותירה את הפסילה על כנה, רשאי הנהג (או המבקש רישיון) להגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי.

ערעור זה צריך להיות מוגש לבית המשפט המחוזי בתוך עשרה ימים מיום קבלת ההחלטה בוועדת הערר. שימו לב, במקרים אלו יבחן בית המשפט את הנושא בעיניים משפטיות ולא רפואיות. לאמור, ניתן לטעון כי הרופאים לא התייחסו לשיפור במצב בריאותי מסוים, אך לא תתקבלנה טענות המשיגות על מקצועיותם של הרופאים במכון הרפואי או בוועדת הערר. טענה נוספת אשר ניתן לטעון בערעור זה הינה ניגוד עניינים או משוא פנים.